ההוריקן הגדול של 1780
סוג | הוריקן |
---|---|
תאריך התחלה | 9 באוקטובר 1780 |
תאריך סיום | 20 באוקטובר 1780 |
משך האסון | 9 באוקטובר 1780 – 20 באוקטובר 1780 (12 ימים) |
במדינות או באזורים | האיים האנטילים, פוארטו ריקו, הרפובליקה הדומיניקנית, ברמודה וכנראה פלורידה |
מהירות הרוח | 320 קמ"ש |
הרוגים | 22,000 |
האזורים שנפגעו בידי ההוריקן | |
ההוריקן הגדול של 1780 נחשב להוריקן האטלנטי הקטלני ביותר בכל הזמנים. כ-22,000 איש מתו כשהסופה שטפה את האיים מרטיניק, סנט אוסטטיוס וברבדוס בין 10 באוקטובר ל-16 באוקטובר.[1] ועוד רבים נהרגו בסירות שטבעו בסופה.
הסופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסופה פגעה בים הקריבי באמצע מלחמת העצמאות האמריקנית וגבתה מחיר כבד מהציים של בריטניה וצרפת שהתמודדו על שליטה באזור. הצי הבריטי בפיקודו של תת-האדמירל הבריטי ג'ורג' ברידג'ס רודני שהפליג מניו יורק לאיי הודו המערבית התפזר וניזוק בסופה. בהגיעו לברבדוס גילה אדמירל רודני כי שמונה מתוך 12 הספינות שהפליגו עמו ניזוקו ללא תקנה ורוב אנשי הצוות טבעו.
סייר בריטי שנשלח לאמוד את הנזק דיווח כי הסופה שהתה בסמוך לברבדוס במשך יומיים. ההרס היה כה גדול שהסייר חשב בטעות כי לסופה התלוותה רעידת אדמה. האי נחרב כמעט עד היסוד. עשרות ספינות דיג לא חזרו לנמלן. כמעט כל משפחה באי איבדה בסופה בן משפחה.
עונת ההוריקנים של שנת 1780 באוקיינוס האטלנטי הייתה יוצאת דופן בכך שאירעו במהלכה שלושה הוריקנים שכל אחד מהם גרם למותם של לפחות 1,000 איש. כל השלושה התרחשו באוקטובר.[1]
סופות נוספות שהתרחשו באוקיינוס האטלנטי וגרמו לאבדות רבות בנפש כוללות את הוריקן מיץ' ואת ההוריקן של גלבסטון מ-1900. לשם השוואה, הוריקן קתרינה גרם למותם של פחות מ-2,000 איש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ההוריקן הגדול של 1780, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הציקלונים האטלנטיים הטרופיים הקטלניים ביותר, 1492 – 1996 מאת אדוארד רפפורט וחוזה פרננדס-פארטאגס (אנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אדוארד נ'רפפורט וחוזה פרננדס-פרטגס, "The Deadliest Atlantic Tropical Cyclones, 1492-1996", 28 במאי 1995. באתר NHC.